פדרו ארטולה
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
6 בספטמבר 1948 (בן 76) אנדואאין שבספרד | |||
| שם מלא | פדרו מריה ארטולה אורוטיה | |||
| גובה | 1.81 מטר | |||
| עמדה | שוער | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
פדרו מריה ארטולה אורוטיה (בספרדית: Pedro María Artola Urrutia, נולד ב-6 בספטמבר 1948 באנדואאין שבספרד) הוא כדורגלן עבר ספרדי-בסקי ששיחק בעמדת השוער. ארטולה החל את הקריירה שלו במדי ריאל סוסיאדד בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20. ב-1975 עבר לברצלונה, בשורותיה שיחק במשך 9 שנים וזכה עמה פעמיים בגביע המחזיקות ו-3 פעמים בגביע הספרדי. ארטולה נכלל בסגל נבחרת ספרד ליורו 1980, אך לא ערך אף הופעה במדיה. ארטולה נודע בכינוי "פיו" (Pello) ארטולה, הגרסה הבסקית לשם פדרו.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארטולה נולד באנדואאין, עיירה בחבל הבסקים. בילדותו שיחק במחלקת הנוער של לנגוקואק, קבוצה מהעיר סן סבסטיאן, לפני שהצטרף למחלקת הנוער של ריאל סוסיאדד. ב-1967 קודם ארטולה לקבוצת המילואים של ריאל סוסיאדד, ששיחקה באותן שנים בליגה השלישית. בעונת 1968/1969 החל להיכלל בסגל הקבוצה הבוגרת למשחקיה בליגה הראשונה, אך נותר על ספסלה ולא שותף במשחקים. את הופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה הבוגרת ערך ארטולה ב-13 בדצמבר 1970, בדרבי הבסקי מול אתלטיק בילבאו, אז ניצחה סוסיאדד 2-1. הוא פתח בשני משחקים נוספים ושב לספסל הקבוצה. בתקופה זו המשיך לשחק בקבוצת המשנה של המועדון, ולעיתים שימש שוער גיבוי לחוסה רמון אסנאולה, עד שהלה עבר לריאל בטיס ב-1973. לאחר מכן, בעונת 1973/1974, שימש שוער גיבוי לחבייר אורוטי. בעונת 1974/1975 הפך לשוער הראשון בקבוצה והוא פתח ב-27 מחזורי ליגה מתוך 34. ארטולה סייע לקבוצתו להגיע למקום ה-4 בליגה ובזכות כך להעפיל בפעם השנייה בתולדותיה לגביע אופ"א. באותה עונה ספגה 32 שערים, הכמות השנייה הנמוכה ביותר בליגה, אחרי סלמנקה.
יכולתו הטובה של ארטולה בשערה של סוסיאדד משך את תשומת לבן של הקבוצות הבכירות בספרד, וב-11 בספטמבר 1975, לאחר תחילת העונה בספרד, חתם ארטולה בברצלונה. בעונתו הראשונה בברצלונה חילקו מאמני הקבוצה הנס וייסוויילר ולאוראנו רואיס את עמדת השוער בינו לבין פרה ולנטי מורה - ארטולה שיחק בעיקר בחציה הראשון של העונה ומורה בשני. בעונתו השנייה אימן את ברצלונה רינוס מיכלס ההולנדי, שהעניק למורה לשחק ברוב משחקי הקבוצה באותה עונה, וארטולה פתח ב-9 משחקי ליגה בלבד. בעונת 1977/1978 הפך ארטולה לשוער הראשון בקבוצה, ובזכות כך שספג רק 25 שערים ב-29 משחקי ליגה, זכה בפרס ריקרדו זאמורה, המוענק לשוער שספג את כמות השערים הנמוכה ביותר באותה עונה. ארטולה הוא שוער ברצלונה החמישי בהיסטוריה שזוכה בתואר, אחרי אנטוני רמלייטס, חוסה מנואל פסודו, סלבדור סדורני ומיגל ריינה. אמנם באותה עונה ברצלונה לא זכתה באליפות אלא הגיעה למקום ה-2, היא הצליחה לזכות בגביע הספרדי, אם כי ארטולה לא שותף במשחק הגמר בו ניצחה ברצלונה את לאס פאלמס.
מנקודה זו המשיך ארטולה לאייש את עמדת השוער של ברצלונה בעקביות. בעונת 1978/1979 היה שותף לזכייתה של ברצלונה בגביע מחזיקות הגביע, תוך שהוא פותח בכל משחקי הקבוצה בטורניר. בגומלין חצי הגמר נגד בוורן, בבלגיה, לאחר שברצלונה ניצחה 1-0 בקאמפ נואו, מנע מהיריבה להבקיע שער עם מספר רב של הצלות. הוא סייע לקבוצתו לנצח 1-0 ולהעפיל לגמר. במשחק הגמר שנערך בבזל שבשווייץ, גברה ברצלונה על פורטונה דיסלדורף בתוצאה 4-3 בהארכה. בעונת 1979/1980 ספג 24 שערים ב-28 משחקי ליגה, אך הפסיד את פרס זאמורה ללואיס ארקונדה, שספג 20 שערים בלבד. בעונה שלאחר מכן זכה עם ברצלונה בגביע הספרדי, כשהפעם הוא פותח במשחק הגמר מול ספורטינג חיחון, בו ניצחה ברצלונה 3-1.
בעונת 1981/1982 הוסיף להיות השוער הבכיר של הקבוצה, הוא פתח ברוב משחקי הקבוצה בליגה ובגביע המחזיקות, אך החל מאפריל 1982 ועד סוף העונה פתח במקומו חבייר אורוטי. ברצלונה זכתה בגביע המחזיקות הודות לניצחון 2-1 על סטנדרד לייז' בגמר שנערך בקאמפ נואו. עונה זו, עם אודו לאטק כמאמן, זכורה בשל אובדן אליפות ספרד לריאל סוסיאדד. בתחילת אפריל הייתה ברצלונה במקום הראשון, אך ברצלונה לא הצליחה לנצח במחזורים האחרונים, כשבין היתר הפסידה לריאל מדריד 3-1, כשבמקביל סוסיאדד ניצחה, תפסה את המקום הראשון ובזכות כך זכתה באליפות.
את עונת 1982/1983 החל כשוער הראשון של ברצלונה, הוא פתח ב-16 משחקי ליגה וב-4 נוספים בגביע המחזיקות, אך באמצעה תפס את מקומו אורוטי. עם אורוטי בשערה זכתה ברצלונה בגביע המלך ובגביע הליגה. בעונת 1983/1984 המשיך אורוטי להיות השוער הראשון של ברצלונה. ארטולה השתתף ב-2 משחקי ליגה ו-3 נוספים בגביע המחזיקות, ולכן בסוף העונה פרש ממשחק, כשהוא בן 35. ב-11 בספטמבר 1984 ערך המועדון פרידה רשמית מארטולה ואנטוני אולמו, חברו לקבוצה באותן שנים, במשחק מול אתלטיק בילבאו. ב-9 שנותיו בברצלונה ערך ארטולה 187 הופעות בליגה הספרדית ומעל ל-300 בסיכום כל המסגרות.
ארטולה לא ערך אף הופעה במדי נבחרת ספרד. הוא נכלל בסגל הנבחרת ליורו 1980, משמש שוער שלישי אחרי לואיס ארקונדה וחבייר אורוטי.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברצלונה
- הגביע הספרדי (3): 1977/1978, 1980/1981, 1982/1983
- גביע מחזיקות הגביע (2): 1978/1979, 1981/1982
- הסופר קאפ הספרדי (1): 1983
- גביע הליגה הספרדית (1): 1982/1983
אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס ריקרדו זאמורה: 1977/1978
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פדרו ארטולה, באתר Transfermarkt
- פדרו ארטולה, באתר BDFutbol
- פדרו ארטולה, באתר WorldFootball.net
- פדרו ארטולה, באתר FootballDatabase.eu
- Pello Artola: 'Sant Artola Gloriòs', Zamora del Barça, sport, 13.5.2015
| נבחרת ספרד – יורו 1980 | ||
|---|---|---|
|
1 ארקונדה • 2 אלכסנקו • 3 מיגלי • 4 דייגו • 5 אורייה • 6 אסנסי • 7 דאני • 8 קרדניוסה • 9 קרסקו • 10 קיני • 11 דל בוסקה • 12 חואניטו • 13 אורוטי • 14 גורדיו • 15 אולמו • 16 סנטיאנה • 17 סטרוסטגי • 18 סאורה • 19 קונדי • 20 טנדיו • 21 סאמורה • 22 ארטולה • מאמן: קובאלה |
| |